החלטה בתיק ע"א 3477/13

           בהמשך להחלטתו של כבוד השופט דנציגר מיום 23.5.2013, הגיש המערער ביום 26.5.2013 הודעה שלפיה הוא עומד על קיום ההליך.

           כפי שציינתי בהחלטתי מיום 29.5.2013, אין בידי לקבל את טענתו של המערער בדבר קיומה של זכות ערעור במקרה זה. כבוד השופט דנציגר הביע בהחלטתו מיום 23.5.2013 ספק באשר לקיומה של זכות ערעור, ונימוקי החלטתו מדברים בעד עצמם. אדגיש, כי כבוד השופט דנציגר קבע שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.5.2013 (נשוא הערעור) היא למעשה החלטה בבקשה לעיון חוזר (אחת מני רבות שהגיש המערער), ולפי פסיקה מושרשת, החלטה בבקשה לעיון חוזר אינה נחשבת "צו בפשיטת רגל" ואף לא "פסק-דין". המערער בתגובתו אינו מציג הסבר משכנע מדוע בכל זאת נתונה לו זכות ערעור, וברי כי לא ייתכן שבעל-דין יוכל להגיש בקשה (או בקשות רבות, כבענייננו) "לעיון חוזר", ובכל פעם שהבקשה תדחה תיסלל לפניו הדרך להגשת ערעור בזכות, בטענה שרק ההחלטה הדוחה את הבקשה לעיון חוזר מהווה "פסק דין סופי" בערכאה הדיונית. לו קבענו אחרת, הרי שכל בעל-דין היה יכול להאריך לעצמו את המועד להגשת ערעור בזכות, או אף לאפשר לעצמו להגיש ערעורים רבים "בזכות", על-ידי הגשת בקשות לעיון חוזר (ראו גם בשג"ץ 3368/12 עטייה נ' כבוד השופטת איריס רבינוביץ'-בראון (7.5.2012)).  

           הנה כי כן, ההליך כפי שהוגש אינו יכול להיוותר על כנו. במצב רגיל די באמור לעיל כדי להביא למחיקת הערעור - וראו גם דבריו של כבוד השופט דנציגר בפס' 5  להחלטתו (סוף עמוד 6 להחלטה). עם זאת, בהתחשב במהותו של ההליך; וכן בהתחשב בעובדה שההליך הוגש בתוך פרק הזמן להגשת בקשת רשות ערעור, החלטתי, לפנים משורת הדין, להורות על הסבת ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור. אציין, כי כונס הנכסים הרשמי מסכים להסבת ההליך, אך המשיב 1 הביע התנגדות לכך. מיותר לציין כי אין בהחלטתי זו, הניתנת כאמור לפנים משורת הדין, כדי לגרוע מאומה מן הקושי בהתנהלותו הדיונית של המערער.

           כדי שבקשת רשות הערעור תוכל להתברר - ככל שהמבקש עומד על כך - יש להסדיר את נושא האגרה והעירבון. המבקש עותר לפטור אותו מן התשלום ההפקדה, אך לא מצאתי לנכון לעשות כן. לעניין סיכויי ההליך, ההחלטות שכבר ניתנו בעניינו של המבקש מדברות בעד עצמן. מעבר לכך אציין כי המבקש אמנם מצוי בהליך פשיטת רגל, אך כפי שהובהר לא אחת, אין בכך בלבד כדי להצדיק פטור אוטומטי מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. עיון בבקשה ובמסמכים המצורפים לה מלמד כי המבקש לא הניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית לעניין יכולתו לגייס סכום-כסף, לרבות בעזרת הסביבה הקרובה (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

           לאור המכלול, אני מורה בזאת כדלקמן:

1.        המזכירות מתבקשת להסב את ההליך שבכותרת מערעור בזכות לבקשת רשות ערעור.

2.        בהתחשב במהות ההליך ובכלל הנסיבות אני מורה כי על המבקש לשלם בהליך בקשת רשות הערעור אגרה בשיעור של 250 ש"ח, וכן להפקיד עירבון בשיעור של 2,000 ש"ח, הכול תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר תשלום והפקדה יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת. 

3.        החלטה זו (וכל ההחלטות הקודמות בתיק זה) תתויקנה בתיק בקשת רשות הערעור.

           ניתנה היום, כ"ה בסיון תשע"ג (3.6.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    כש

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: